ילדכם יושב מול המסך המרובע. הוא חמוש בעכבר ומנהל מלחמות קולניות תוך תנועות תזזיתיות של גופו. אם לא הייתם קוראים לו לאכול, או מזכירים לו שיש חיים מחוץ לקופסא, סביר מאוד שהוא היה נשאר שם זמן רב. כוח רב עוצמה מצמיד אותו למסך. כוח שמאפיל פעמים רבות על עיסוקים אחרים - מפגשים עם חברים, שיעורי בית, שיחת מה נשמע עם ההורים, משחקי רחוב (זוכרים?) ואפילו ארוחת צהריים. השימוש במחשב על ידי ילדים ובני נוער, הפך כבר מזמן לנקודת חיכוך קבועה בבית ולנושא המטריד הורים רבים. "תקוע" על המחשב "לפני זמן מה צלצלה אלי אימא לילד בן 22 שאמרה שהילד עזב את בית הספר", מספרת צביי , דוקטורנטית לתרבות דיגיטלית באוניברסיטת בר אילן ויועצת לאיגוד האינטרנט הישראלי. "הוא התמכר למשחק הנקרא הליכה למוות ופשוט שיחק כל היום. זוהי כמובן תופעה משחקים מאוד קיצונית. יש הרבה נערים כאלו ביפן ובקוריאה. לפעמים הורים רואים ילד מאוד עייף ולא מבינים למה, עד שמתברר שהוא משחק משחקים במחשב כל הלילה". האם נכון להגביל את השימוש במחשב? "אחת הבעיות היא שבבתים רבים האינטרנט פתוח כל הזמן. הילד יושב בחדר ובעצם זמין כל הזמן. רצוי שבגיל צעיר המחשב לא יהיה בחדר אלא במקום שיש בו דברים נוספים לעשות. מחשב באמצע הבית עוזר לילד לשמור על עצמו. באופן כללי צריך לעודד ילד לא להיתקע בעיסוק אחד. אין עיסוק חד גוני שהוא רצוי. גם אם הוא ישחק שח מט כל היום, סביר להניח שלא נהיה מרוצים. הגיוני מאוד להגיד לילד 'אל תשחק יותר משעתיים ביום'. "חשוב להעמיד דרישות יכול לעמוד בהן. ישנן תוכנות שסופרות זמן ויכולות לעזור. מגיל 18 צריך להגיע להסכמה עם הילד שאוהב משחקים. להגיד לו למשל "אנחנו חושבים שגלישה לאורך שעות רבות אינה נכונה, אנחנו רוצים להציע הגבלת זמן, לעשות את זה בצורה של דיאלוג בעוד שבגיל צעיר יותר, צריך משחק פשוט לשים גבולות כקביעה. יש הורים שיגידו 'אני לא מוכן יותר משעה'. המסר המרכזי שלי הוא שזה משהו שחשוב שיעשה בדיאלוג בבית. "אצל מתבגרים כבר קשה לא לאפשר מחשב בחדר. בוודאי שבשלב זה חשוב להגיע לדברים מתוך שותפות והסכמה. אם ההורה לא יודע על מה הוא מדבר, באילו אתרים הילד גולש או במה הוא משחק, אין סיכוי שהילד יכבד את דבריו. מתוך עולמם השונה כל כך, ההורים לעיתים מתמודדים עם הבעיה ממקום של פחד 'אוי ואבוי! המשחקים האלו והמחשב הזה!' מהמקום הזה לא יכולים להגיע להסכמה". התמכרות או לא התמכרות? בסקר שנערך על ידי משרד החינוך בקרב כ-17,000 תלמידים משחקים בתי ספר שבחרו להשתתף בו, נמצא כי 67% מההורים מתירים שימוש במחשב ללא הגבלה אבל משחקים מההורים אינם משוחחים עם הילדים על מעשיהם ברשת. הסקר נערך בקרב ילדי כיתות ה, ח' ויא'. לדברי דורית בכר, המפקחת הארצית על מידענות ואתיקה ברשת, במשרד החינוך, "עקב בנושא השימוש במחשבים הוא אי המעורבות של ההורים". עוד עלה בסקר כי כ-20% מהתלמידים נוהגים לגלוש למעלה מ-13 שעות. היות והסקר התבסס על תשובות התלמידים, סביר להניח כי נתונים אלו אף מוטים כלפי מטה, כלומר שאחוז הגולשים שעות רבות גבוה אף יותר. האם ישנה הגדרה להתמכרות למחשבים? "קשקוש", אומר פסיכולוג בחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה, העוסק בחקר ההיבטים הפסיכולוגים של האינטרנט על הניסיון להגדיר התמכרות לפי שעות שימוש במחשב. "אין הגדרה אובייקטיבית למכור שניתן לתחום אותה בשעות שימוש. ישנה הצעה לכלול התמכרות לאינטרנט על ידי איגוד הפסיכיאטרים בארה"ב, ברשימת הפתולוגיות, אבל יש על זה ויכוח מאוד גדול וזה עדיין לא קרה. "הורה צריך להיות מודאג כאשר הילד נהיה תלוי פסיכולוגית והוא לא יכול להשתחרר מזה - כמו כוח ששולט בו. מספר השעות הוא אינו מדד רלוונטי. מה שחשוב זה עד כמה השימוש הינו כפייתי ומזיק והאם הוא על חשבון פעילויות אחרות של הילד. אם השימוש באותו משחק או אפליקציה הוא בדיס-פרופורציה עם צרכים משחקים אחרים או פעילויות שהילד אמור לקחת בהן חלק, כמו להיות משחקים עם המשפחה, לאכול ולישון אז אני אגיד שזה מזיק וצריך להתערב. להערכתי אוכלוסיית הילדים משחקים ומכורים ברמה פתולוגית לאתרי משחקים". העיר מעוצבת היטב לנהיגה מהירה ונוטפת תחושה של "עיר חוף" קלילה ונינוחה, בדיוק כמו משחק של , רק בלי האנשים. אין כאן אנשים בכלל. אין הולכי רגל ברחובות ואין נהגים במכוניות, חוץ מהבחור שרוכב על האופנועים. זה מוזר, מה שהיה מקובל במשחקי מרוצים מאז ומתמיד הפך להיות חסרון בולט ומטריד בימינו, כאשר המרוצים נערכים בערים פתוחות ומזכירים יותר ויותר את פוקר. למרות שיש בה המון מכוניות, אין בה אנשים, והעיר פשוט ריקה. ימינה פה, שמאלה שם , כולל השטח החקלאי שסביבה, אינה גדולה כל כך אם מודדים אותה במטרים רבועים, אך כמות משחקים המסלולים, הסמטאות, קיצורי הדרך והפיתולים שומרים על העניין- והודות למהירות המופרזת בה תיסעו בכבישים, לא תזכרו רחוב גם כשתעברו בו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה